כתיבה טיעונית
הכתיבה הטיעונית משמשת להצגת עמדה או דעה ולביסוסה. הכותב בדרך כלל חושף את עמדתו כבר בתחילת המאמר. בתחילת הטיעון מציג הכותב את הטענה. הכותב יודע שיש מי שחושב אחרת, ולכן הוא מנסה לשכנע את הקוראים להסכים עם דעתו או עמדתו בעזרת עובדות. במילים אחרות, בבסיס כתיבת טיעון קיימת דעה שונה מזו שמוצגת במאמר על-ידי הכותב. השכנוע נעשה בחלק של ביסוס הטענה. לבסוף מציג הכותב את המסקנות (וגם ההמלצות) הנובעות מן הטענה.
דגם טיעון בסיסי בנוי משלושה חלקים עיקריים:
פתיחה - בפתיחת הטיעון מוצגת הטענה הראשית. הטענה היא נקיטת עמדה בעניין שיש לגביו חילוקי דעות.
גוף - בגוף הטיעון מחזקים ומבססים את הטענה. לצורך ביסוס הטענה ניתן להשתמש בנימוקים, בהוכחות, בדוגמות, בהשוואה וכדומה.
סיום - בסיום תופיע המסקנה הנובעת מן הנאמר בגוף הטיעון. המסקנה היא חזרה במילים שונות על הטענה הראשית שהציג הכותב בפתיחת הטיעון או המאמר.
לעיתים הטיעונים בגוף המאמר ארוכים מאוד, ולכן רצוי לכתוב סיכום קצר לפני משפטי הסיום.
לאחר המסקנה ניתן לכתוב המלצות, השלכות וכדומה.
דגם טיעון בסיסי בנוי משלושה חלקים עיקריים:
פתיחה - בפתיחת הטיעון מוצגת הטענה הראשית. הטענה היא נקיטת עמדה בעניין שיש לגביו חילוקי דעות.
גוף - בגוף הטיעון מחזקים ומבססים את הטענה. לצורך ביסוס הטענה ניתן להשתמש בנימוקים, בהוכחות, בדוגמות, בהשוואה וכדומה.
סיום - בסיום תופיע המסקנה הנובעת מן הנאמר בגוף הטיעון. המסקנה היא חזרה במילים שונות על הטענה הראשית שהציג הכותב בפתיחת הטיעון או המאמר.
לעיתים הטיעונים בגוף המאמר ארוכים מאוד, ולכן רצוי לכתוב סיכום קצר לפני משפטי הסיום.
לאחר המסקנה ניתן לכתוב המלצות, השלכות וכדומה.
